ב-1 בנובמבר 2021 נכנס לתוקפו המס המוטל על כלים חד פעמיים. המס, בגובה 11 שקלים לקילוגרם, חל על ייצור וייבוא כלים חד פעמיים, ומטרתו להכפיל את המחיר לצרכן – על מנת לצמצם את השימוש בכלים חד פעמיים: צלחות, כוסות, סכו"ם וכן הלאה.
"ישראל מכורה לחד פעמי"
בישראל, היקף הצריכה של כלים פעמיים גבוה מאוד: הישראלים צורכים כ-7.5 קילוגרמים לנפש מדי שנה, מספר הגבוה פי חמישה מן הצריכה באירופה. ראוי לציין בהקשר זה שמדינות רבות באירופה החליטו לאסור לחלוטין את השימוש בכל סוג של כלי חד פעמי – אך במדינת ישראל, בשלב זה לפחות, הוחלט שלא לאסור אלא לנסות לשנות את התנהגות הצרכנים באמצעות המהלך הכלכלי של הטלת המס.
המהלך עורר עוד לפני יציאתו לפועל זעם רב בקהילה החרדית, הנחשבת לאחת הצרכניות העיקריות של כלים חד פעמיים – הן בגלל מספר הנפשות הגדול בכל בית והן בשל העובדה שבמשק בית חרדי לרוב אין מדיח כלים. גם יצרניות ויבואניות כלים חד פעמיים ניסו לעצור את המהלך באמצעות הגשת בג"צ מספר ימים לפני כניסת המיסוי לתוקף, אך כאמור ב-1 בנובמבר הוחל במיסוי.
לדברי תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה: "מדינת ישראל מכורה לחד פעמי והגיע הזמן להיגמל. התועלת מן הכלים החד פעמיים קצרת טווח, אבל מייצרת נזקים סביבתיים שנסבול מהם שנים רבות קדימה. השימוש בכלים החד פעמיים הוא הרגל נפסד במסגרתו נצרך מוצר מזיק, ולכן מתחייבת התערבות ממשלתית".
בתוך חודש אחד: ירידה משמעותית במכירות
חודש אחד בלבד לאחר כניסת המס לתוקף פרסם המשרד להגנת הסביבה נתונים על מכירות הכלים החד פעמיים. לפי הנתונים, הישראלים רכשו 65% פחות כלים חד פעמיים (באריזות) והוציאו 38% פחות (בשקלים). לאור התחזיות המוקדמות של המשרד להגנת הסביבה עוד לפני כניסת המיסוי לתוקף, לפיהן צמצום השימוש בכלים חד פעמיים יהיה כ-40%, נראה שהתוצאות מעודדות למדי.
יחד עם זאת חשוב לקחת בחשבון נתון מעניין נוסף: בשבועות לפני כניסת המס לתוקף דיווחו רשתות השיווק על עלייה משמעותית של רכישת כלים חד פעמיים, בהשוואה לחודש המקביל בשנה שעברה. בפרט באזורים חרדיים חלה עלייה של פי חמישה(!) ברכישת כלים חד פעמיים באוקטובר וספטמבר. האם פירוש הדבר שנתרגל להשתמש בכלים רב פעמיים או שבחודשים הבאים נרגיש שוב בעלייה ברכישות? ימים יגידו.
הוספת תגובה