האם מדינת ישראל בדרך להיפר-אינפלציה?
בחודש פברואר עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.3%, ובחודש מרץ עלה ב-0.6%. לאחר חודשים ארוכים של ירידה במדד בעקבות מגפת הקורונה, יש החוששים שעליות המדד האחרונות, שהיו גבוהות מן הצפוי, עלולות לרמז על אינפלציה משמעותית שהולכת וקרבה. האמנם?
הסיבה לחשש מפני אינפלציה בישראל עשויה להיות מובנת מאליה לכל מי שזוכר את שנות השמונים של המאה הקודמת. במחצית הראשונה של אותו עשור, מדדי המחירים זינקו בעשרות אחוזים עד לשיא שנתי של 445%, מה שהצריך תוכנית ייצוב כלכלית שנחלה הצלחה בסופו של דבר. אמנם המספרים של היום שונים מאלה של אז, אבל בשני המקרים מדובר במציאות שהיכתה את התחזיות. אם לפני ארבעים שנה מדדי המחירים היו גבוהים מן הצפוי והמצב הסתיים בהיפר-אינפלציה, יש החוששים כי ההיסטוריה עשויה לחזור על עצמה בעתיד הקרוב.
למה בעצם המחירים עולים?
אחרי שנה קשה של קורונה ופגיעות כלכליות קשות במשק בישראל ובעולם, כולנו נאלצנו לצמצם את ההוצאות בין אם משום שהכנסתנו נפגעה (כתוצאה מחל"ת או פיטורין) ובין אם משום שחלקים גדולים במשק צמצמו את פעילותם או נסגרו לתקופות משמעותיות.
כעת, משניכרים סימנים לסיום המשבר, הביקושים של הישראלים חוזרים לעלות באופן דרמטי ומהיר. יחד עם זאת, בתחומים רבים כמו הלבשה או ריהוט וציוד לבית, דווקא ההיצע כיום נמוך מבעבר; בעיקר בגלל גורמים בינלאומיים כמו עלייה במחירי חומרי גלם ופגיעה בשרשרות ייצור ואספקה. כאשר ההיצע נמוך והביקוש גבוה, התוצאה המיידית היא עליות מחירים.
בנק ישראל: אין מה לדאוג
על פי גורמים בבנק ישראל, עליות המחירים המדוברות הן תופעה טבעית וזמנית. למעשה, יש לראות אותן כחלק מתמונה גדולה יותר שלוקחת בחשבון גם את שנת 2020. אז, משבר הקורונה הוביל לירידות מחירים חדות; כלומר סביר להניח שהשוק פשוט חוזר לאיזון הטבעי והנורמלי שלו.
יתרה מזאת, גם אם בוחנים את התחזיות הקודרות והפסימיות ביותר, בנק ישראל צופה כי בשלוש השנים הקרובות האינפלציה לא תעלה על 1.3%. אם לוקחים בחשבון את העובדה שמאז שנת 1999 שיעור האינפלציה נמוך מ-4% לשנה, הרי שגם סך כל העליות השנתיות במדד המחירים לצרכן, על פי התחזיות הפסימיות ביותר, הוא עדיין בטווח הסביר. לא ממש רצוי, אבל גם לא מאוד נורא.
הוספת תגובה